על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, אנשים פרטיים אשר צברו חובות גדולים יכולים לפתוח בהליך פשיטת רגל אשר בסופו של יום יוביל לקבלת צו הפטר (פטור מהחובות שנצברו).
לעומת זאת, חברות, ארגונים ועמותות אשר מגיעות למצב של חדלות פירעון יכולים לפתוח בהליך פירוק חברה אשר מתנהל בבית המשפט המחוזי במקום רישומה של החברה. במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה להקפאת הליכים אשר מעניקים לעמותה הגנה משפטית מפני הנושים.
משרד עו"ד עידן דן עוסק בליווי של אנשים פרטיים, חברות ועמותות בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בפריסה ארצית. הניסיון הרב שצברנו מאפשר לנו לנתח את הרכב החובות בצורה נכונה ולהציע פתרונות אשר יאפשרו לך לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית. לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני, ניתן ליצור עימנו קשר ב – 072-3924741 ונשמח לעמוד לרשותך.
הליך פשיטת רגל (פירוק) של עמותה
בישראל קיימות אינספור עמותות אשר מיועדות לעזור לציבור הרחב. בימינו, רוב הפעילות הכלכלית של העמותות מתבססת על מענקים, קרנות וסיוע של אנשים אשר מעבירים תרומה לעמותה.
במידה והעמותה אינה מצליחה לעמוד בחובותיה לספקים, בנקים ונושים אחרים, יחולו על העמותה הליכי פירוק, אשר דומים מאוד להליכי פשיטת רגל של אדם פרטי:
- הגשת בקשה לפירוק – השלב הראשון בהליך המשפטי הוא הגשת בקשה לפירוק או הקפאת הליכים לעמותה באמצעות עורך דין אשר מלווה אותה בהליך המשפטי.
- צו כינוס נכסים לעמותה – לאחר הגשת הבקשה, כונס הנכסים הרשמי יעניק צו כינוס נכסים אשר מגביל ומצר את הפעילות הכלכלית של העמותה כך שלא ייווצרו חובות נוספים על ידי העמותה.
- חקירת העמותה כונס הנכסים הרשמי – לאחר מתן צו הכינוס, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי יבדוק את התנהלות העמותה, מצבת החובות וההכנסות שלה. במידה והחובות נצברו ב"תום לב", הממונה יגיש את המלצותיו בנושא.
- קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר לעמותה – לאחר שהממונה מגיש את המלצותיו, יתקבל צו לשיקום כלכלי אשר מהווה תכנית פירעון לקופת הנושים (ספקים, בנקים וכדומה) ובמידה והעמותה תעמוד בעיקרי התוכנית, היא תוכל לקבל צו הפטר (פטור מחובות העבר).
לסיכום, אם החובות הכלכליים של העמותה נצברו ב"תום לב", בעלי העמותה יוכלו לקבל צו הפטר אשר פוטר אותם מכל חובות העמותה. טרם פתיחה בהליך המשפטי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע, מומחיות וניסיון בדיני חדלות פירעון ושיקום כלכלי.